Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

2 Samuel - Chapter: 1


1:1	Now it came to pass after the death of Saul, when David was returned from the slaughter of the Amalekites, and David had abode two days in Ziklag;
1:2	It came even to pass on the third day, that, behold, a man came out of the camp from Saul with his clothes rent, and earth upon his head: and so it was, when he came to David, that he fell to the earth, and did obeisance.
1:3	And David said unto him, From whence comest thou? And he said unto him, Out of the camp of Israel am I escaped.
1:4	And David said unto him, How went the matter? I pray thee, tell me. And he answered, That the people are fled from the battle, and many of the people also are fallen and dead; and Saul and Jonathan his son are dead also.
1:5	And David said unto the young man that told him, How knowest thou that Saul and Jonathan his son be dead?
1:6	And the young man that told him said, As I happened by chance upon mount Gilboa, behold, Saul leaned upon his spear; and, lo, the chariots and horsemen followed hard after him.
1:7	And when he looked behind him, he saw me, and called unto me. And I answered, Here am I.
1:8	And he said unto me, Who art thou? And I answered him, I am an Amalekite.
1:9	He said unto me again, Stand, I pray thee, upon me, and slay me: for anguish is come upon me, because my life is yet whole in me.
1:10	So I stood upon him, and slew him, because I was sure that he could not live after that he was fallen: and I took the crown that was upon his head, and the bracelet that was on his arm, and have brought them hither unto my lord.
1:11	Then David took hold on his clothes, and rent them; and likewise all the men that were with him:
1:12	And they mourned, and wept, and fasted until even, for Saul, and for Jonathan his son, and for the people of the LORD, and for the house of Israel; because they were fallen by the sword.
1:13	And David said unto the young man that told him, Whence art thou? And he answered, I am the son of a stranger, an Amalekite.
1:14	And David said unto him, How wast thou not afraid to stretch forth thine hand to destroy the LORD'S anointed?
1:15	And David called one of the young men, and said, Go near, and fall upon him. And he smote him that he died.
1:16	And David said unto him, Thy blood be upon thy head; for thy mouth hath testified against thee, saying, I have slain the LORD'S anointed.
1:17	And David lamented with this lamentation over Saul and over Jonathan his son:
1:18	(Also he bade them teach the children of Judah the use of the bow: behold, it is written in the book of Jasher.)
1:19	The beauty of Israel is slain upon thy high places: how are the mighty fallen!
1:20	Tell it not in Gath, publish it not in the streets of Askelon; lest the daughters of the Philistines rejoice, lest the daughters of the uncircumcised triumph.
1:21	Ye mountains of Gilboa, let there be no dew, neither let there be rain, upon you, nor fields of offerings: for there the shield of the mighty is vilely cast away, the shield of Saul, as though he had not been anointed with oil.
1:22	From the blood of the slain, from the fat of the mighty, the bow of Jonathan turned not back, and the sword of Saul returned not empty.
1:23	Saul and Jonathan were lovely and pleasant in their lives, and in their death they were not divided: they were swifter than eagles, they were stronger than lions.
1:24	Ye daughters of Israel, weep over Saul, who clothed you in scarlet, with other delights, who put on ornaments of gold upon your apparel.
1:25	How are the mighty fallen in the midst of the battle! O Jonathan, thou wast slain in thine high places.
1:26	I am distressed for thee, my brother Jonathan: very pleasant hast thou been unto me: thy love to me was wonderful, passing the love of women.
1:27	How are the mighty fallen, and the weapons of war perished!


1:1	ויהי אחרי מות שׁאול ודוד שׁב מהכות את העמלק וישׁב דוד בצקלג ימים שׁנים׃
1:2	ויהי ביום השׁלישׁי והנה אישׁ בא מן המחנה מעם שׁאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשׁו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישׁתחו׃
1:3	ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישׂראל נמלטתי׃
1:4	ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשׁר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שׁאול ויהונתן בנו מתו׃
1:5	ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שׁאול ויהונתן בנו׃
1:6	ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שׁאול נשׁען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשׁים הדבקהו׃
1:7	ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃
1:8	ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי׃
1:9	ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השׁבץ כי כל עוד נפשׁי׃
1:10	ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשׁר על ראשׁו ואצעדה אשׁר על זרעו ואביאם אל אדני הנה׃
1:11	ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשׁים אשׁר אתו׃
1:12	ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שׁאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישׂראל כי נפלו בחרב׃
1:13	ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן אישׁ גר עמלקי אנכי׃
1:14	ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשׁלח ידך לשׁחת את משׁיח יהוה׃
1:15	ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גשׁ פגע בו ויכהו וימת׃
1:16	ויאמר אליו דוד דמיך על ראשׁך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משׁיח יהוה׃
1:17	ויקנן דוד את הקינה הזאת על שׁאול ועל יהונתן בנו׃
1:18	ויאמר ללמד בני יהודה קשׁת הנה כתובה על ספר הישׁר׃
1:19	הצבי ישׂראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים׃
1:20	אל תגידו בגת אל תבשׂרו בחוצת אשׁקלון פן תשׂמחנה בנות פלשׁתים פן תעלזנה בנות הערלים׃
1:21	הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושׂדי תרומת כי שׁם נגעל מגן גבורים מגן שׁאול בלי משׁיח בשׁמן׃
1:22	מדם חללים מחלב גבורים קשׁת יהונתן לא נשׂוג אחור וחרב שׁאול לא תשׁוב ריקם׃
1:23	שׁאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשׁרים קלו מאריות גברו׃
1:24	בנות ישׂראל אל שׁאול בכינה המלבשׁכם שׁני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושׁכן׃
1:25	איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל׃
1:26	צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשׁים׃
1:27	איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃


n/a

Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

2 Samuel - Chapter: 1

Cookies & Privacy