Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Genesis - Chapter: 44


44:1	And he commanded the steward of his house, saying, Fill the men's sacks with food, as much as they can carry, and put every man's money in his sack's mouth.
44:2	And put my cup, the silver cup, in the sack's mouth of the youngest, and his corn money. And he did according to the word that Joseph had spoken.
44:3	As soon as the morning was light, the men were sent away, they and their asses.
44:4	And when they were gone out of the city, and not yet far off, Joseph said unto his steward, Up, follow after the men; and when thou dost overtake them, say unto them, Wherefore have ye rewarded evil for good?
44:5	Is not this it in which my lord drinketh, and whereby indeed he divineth? ye have done evil in so doing.
44:6	And he overtook them, and he spake unto them these same words.
44:7	And they said unto him, Wherefore saith my lord these words? God forbid that thy servants should do according to this thing:
44:8	Behold, the money, which we found in our sacks' mouths, we brought again unto thee out of the land of Canaan: how then should we steal out of thy lord's house silver or gold?
44:9	With whomsoever of thy servants it be found, both let him die, and we also will be my lord's bondmen.
44:10	And he said, Now also let it be according unto your words: he with whom it is found shall be my servant; and ye shall be blameless.
44:11	Then they speedily took down every man his sack to the ground, and opened every man his sack.
44:12	And he searched, and began at the eldest, and left at the youngest: and the cup was found in Benjamin's sack.
44:13	Then they rent their clothes, and laded every man his ass, and returned to the city.
44:14	And Judah and his brethren came to Joseph's house; for he was yet there: and they fell before him on the ground.
44:15	And Joseph said unto them, What deed is this that ye have done? wot ye not that such a man as I can certainly divine?
44:16	And Judah said, What shall we say unto my lord? what shall we speak? or how shall we clear ourselves? God hath found out the iniquity of thy servants: behold, we are my lord's servants, both we, and he also with whom the cup is found.
44:17	And he said, God forbid that I should do so: but the man in whose hand the cup is found, he shall be my servant; and as for you, get you up in peace unto your father.
44:18	Then Judah came near unto him, and said, Oh my lord, let thy servant, I pray thee, speak a word in my lord's ears, and let not thine anger burn against thy servant: for thou art even as Pharaoh.
44:19	My lord asked his servants, saying, Have ye a father, or a brother?
44:20	And we said unto my lord, We have a father, an old man, and a child of his old age, a little one; and his brother is dead, and he alone is left of his mother, and his father loveth him.
44:21	And thou saidst unto thy servants, Bring him down unto me, that I may set mine eyes upon him.
44:22	And we said unto my lord, The lad cannot leave his father: for if he should leave his father, his father would die.
44:23	And thou saidst unto thy servants, Except your youngest brother come down with you, ye shall see my face no more.
44:24	And it came to pass when we came up unto thy servant my father, we told him the words of my lord.
44:25	And our father said, Go again, and buy us a little food.
44:26	And we said, We cannot go down: if our youngest brother be with us, then will we go down: for we may not see the man's face, except our youngest brother be with us.
44:27	And thy servant my father said unto us, Ye know that my wife bare me two sons:
44:28	And the one went out from me, and I said, Surely he is torn in pieces; and I saw him not since:
44:29	And if ye take this also from me, and mischief befall him, ye shall bring down my gray hairs with sorrow to the grave.
44:30	Now therefore when I come to thy servant my father, and the lad be not with us; seeing that his life is bound up in the lad's life;
44:31	It shall come to pass, when he seeth that the lad is not with us, that he will die: and thy servants shall bring down the gray hairs of thy servant our father with sorrow to the grave.
44:32	For thy servant became surety for the lad unto my father, saying, If I bring him not unto thee, then I shall bear the blame to my father for ever.
44:33	Now therefore, I pray thee, let thy servant abide instead of the lad a bondman to my lord; and let the lad go up with his brethren.
44:34	For how shall I go up to my father, and the lad be not with me? lest peradventure I see the evil that shall come on my father.


44:1	ויצו את אשׁר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשׁים אכל כאשׁר יוכלון שׂאת ושׂים כסף אישׁ בפי אמתחתו׃
44:2	ואת גביעי גביע הכסף תשׂים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שׁברו ויעשׂ כדבר יוסף אשׁר דבר׃
44:3	הבקר אור והאנשׁים שׁלחו המה וחמריהם׃
44:4	הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשׁר על ביתו קום רדף אחרי האנשׁים והשׂגתם ואמרת אלהם למה שׁלמתם רעה תחת טובה׃
44:5	הלוא זה אשׁר ישׁתה אדני בו והוא נחשׁ ינחשׁ בו הרעתם אשׁר עשׂיתם׃
44:6	וישׂגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃
44:7	ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשׂות כדבר הזה׃
44:8	הן כסף אשׁר מצאנו בפי אמתחתינו השׁיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃
44:9	אשׁר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃
44:10	ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשׁר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃
44:11	וימהרו ויורדו אישׁ את אמתחתו ארצה ויפתחו אישׁ אמתחתו׃
44:12	ויחפשׂ בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃
44:13	ויקרעו שׂמלתם ויעמס אישׁ על חמרו וישׁבו העירה׃
44:14	ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שׁם ויפלו לפניו ארצה׃
44:15	ויאמר להם יוסף מה המעשׂה הזה אשׁר עשׂיתם הלוא ידעתם כי נחשׁ ינחשׁ אישׁ אשׁר כמני׃
44:16	ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשׁר נמצא הגביע בידו׃
44:17	ויאמר חלילה לי מעשׂות זאת האישׁ אשׁר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשׁלום אל אביכם׃
44:18	ויגשׁ אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃
44:19	אדני שׁאל את עבדיו לאמר הישׁ לכם אב או אח׃
44:20	ונאמר אל אדני ישׁ לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃
44:21	ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשׂימה עיני עליו׃
44:22	ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃
44:23	ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃
44:24	ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃
44:25	ויאמר אבינו שׁבו שׁברו לנו מעט אכל׃
44:26	ונאמר לא נוכל לרדת אם ישׁ אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האישׁ ואחינו הקטן איננו אתנו׃
44:27	ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שׁנים ילדה לי אשׁתי׃
44:28	ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃
44:29	ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שׂיבתי ברעה שׁאלה׃
44:30	ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשׁו קשׁורה בנפשׁו׃
44:31	והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שׂיבת עבדך אבינו ביגון שׁאלה׃
44:32	כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃
44:33	ועתה ישׁב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃
44:34	כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשׁר ימצא את אבי׃


n/a

Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Genesis - Chapter: 44

Cookies & Privacy