Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Psalms - Chapter: 104


104:1	Bless the LORD, O my soul. O LORD my God, thou art very great; thou art clothed with honour and majesty.
104:2	Who coverest thyself with light as with a garment: who stretchest out the heavens like a curtain:
104:3	Who layeth the beams of his chambers in the waters: who maketh the clouds his chariot: who walketh upon the wings of the wind:
104:4	Who maketh his angels spirits; his ministers a flaming fire:
104:5	Who laid the foundations of the earth, that it should not be removed for ever.
104:6	Thou coveredst it with the deep as with a garment: the waters stood above the mountains.
104:7	At thy rebuke they fled; at the voice of thy thunder they hasted away.
104:8	They go up by the mountains; they go down by the valleys unto the place which thou hast founded for them.
104:9	Thou hast set a bound that they may not pass over; that they turn not again to cover the earth.
104:10	He sendeth the springs into the valleys, which run among the hills.
104:11	They give drink to every beast of the field: the wild asses quench their thirst.
104:12	By them shall the fowls of the heaven have their habitation, which sing among the branches.
104:13	He watereth the hills from his chambers: the earth is satisfied with the fruit of thy works.
104:14	He causeth the grass to grow for the cattle, and herb for the service of man: that he may bring forth food out of the earth;
104:15	And wine that maketh glad the heart of man, and oil to make his face to shine, and bread which strengtheneth man's heart.
104:16	The trees of the LORD are full of sap; the cedars of Lebanon, which he hath planted;
104:17	Where the birds make their nests: as for the stork, the fir trees are her house.
104:18	The high hills are a refuge for the wild goats; and the rocks for the conies.
104:19	He appointed the moon for seasons: the sun knoweth his going down.
104:20	Thou makest darkness, and it is night: wherein all the beasts of the forest do creep forth.
104:21	The young lions roar after their prey, and seek their meat from God.
104:22	The sun ariseth, they gather themselves together, and lay them down in their dens.
104:23	Man goeth forth unto his work and to his labour until the evening.
104:24	O LORD, how manifold are thy works! in wisdom hast thou made them all: the earth is full of thy riches.
104:25	So is this great and wide sea, wherein are things creeping innumerable, both small and great beasts.
104:26	There go the ships: there is that leviathan, whom thou hast made to play therein.
104:27	These wait all upon thee; that thou mayest give them their meat in due season.
104:28	That thou givest them they gather: thou openest thine hand, they are filled with good.
104:29	Thou hidest thy face, they are troubled: thou takest away their breath, they die, and return to their dust.
104:30	Thou sendest forth thy spirit, they are created: and thou renewest the face of the earth.
104:31	The glory of the LORD shall endure for ever: the LORD shall rejoice in his works.
104:32	He looketh on the earth, and it trembleth: he toucheth the hills, and they smoke.
104:33	I will sing unto the LORD as long as I live: I will sing praise to my God while I have my being.
104:34	My meditation of him shall be sweet: I will be glad in the LORD.
104:35	Let the sinners be consumed out of the earth, and let the wicked be no more. Bless thou the LORD, O my soul. Praise ye the LORD.


104:1	ברכי נפשׁי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשׁת׃
104:2	עטה אור כשׂלמה נוטה שׁמים כיריעה׃
104:3	המקרה במים עליותיו השׂם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃
104:4	עשׂה מלאכיו רוחות משׁרתיו אשׁ להט׃
104:5	יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃
104:6	תהום כלבושׁ כסיתו על הרים יעמדו מים׃
104:7	מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃
104:8	יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃
104:9	גבול שׂמת בל יעברון בל ישׁובון לכסות הארץ׃
104:10	המשׁלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃
104:11	ישׁקו כל חיתו שׂדי ישׁברו פראים צמאם׃
104:12	עליהם עוף השׁמים ישׁכון מבין עפאים יתנו קול׃
104:13	משׁקה הרים מעליותיו מפרי מעשׂיך תשׂבע הארץ׃
104:14	מצמיח חציר לבהמה ועשׂב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
104:15	ויין ישׂמח לבב אנושׁ להצהיל פנים משׁמן ולחם לבב אנושׁ יסעד׃
104:16	ישׂבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשׁר נטע׃
104:17	אשׁר שׁם צפרים יקננו חסידה ברושׁים ביתה׃
104:18	הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשׁפנים׃
104:19	עשׂה ירח למועדים שׁמשׁ ידע מבואו׃
104:20	תשׁת חשׁך ויהי לילה בו תרמשׂ כל חיתו יער׃
104:21	הכפירים שׁאגים לטרף ולבקשׁ מאל אכלם׃
104:22	תזרח השׁמשׁ יאספון ואל מעונתם ירבצון׃
104:23	יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃
104:24	מה רבו מעשׂיך יהוה כלם בחכמה עשׂית מלאה הארץ קנינך׃
104:25	זה הים גדול ורחב ידים שׁם רמשׂ ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃
104:26	שׁם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשׂחק׃
104:27	כלם אליך ישׂברון לתת אכלם בעתו׃
104:28	תתן להם ילקטון תפתח ידך ישׂבעון טוב׃
104:29	תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישׁובון׃
104:30	תשׁלח רוחך יבראון ותחדשׁ פני אדמה׃
104:31	יהי כבוד יהוה לעולם ישׂמח יהוה במעשׂיו׃
104:32	המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשׁנו׃
104:33	אשׁירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃
104:34	יערב עליו שׂיחי אנכי אשׂמח ביהוה׃
104:35	יתמו חטאים מן הארץ ורשׁעים עוד אינם ברכי נפשׁי את יהוה הללו יה׃


n/a

Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Psalms - Chapter: 104

Cookies & Privacy