Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Exodus - Chapter: 12


12:1	And the LORD spake unto Moses and Aaron in the land of Egypt, saying,
12:2	This month shall be unto you the beginning of months: it shall be the first month of the year to you.
12:3	Speak ye unto all the congregation of Israel, saying, In the tenth day of this month they shall take to them every man a lamb, according to the house of their fathers, a lamb for an house:
12:4	And if the household be too little for the lamb, let him and his neighbour next unto his house take it according to the number of the souls; every man according to his eating shall make your count for the lamb.
12:5	Your lamb shall be without blemish, a male of the first year: ye shall take it out from the sheep, or from the goats:
12:6	And ye shall keep it up until the fourteenth day of the same month: and the whole assembly of the congregation of Israel shall kill it in the evening.
12:7	And they shall take of the blood, and strike it on the two side posts and on the upper door post of the houses, wherein they shall eat it.
12:8	And they shall eat the flesh in that night, roast with fire, and unleavened bread; and with bitter herbs they shall eat it.
12:9	Eat not of it raw, nor sodden at all with water, but roast with fire; his head with his legs, and with the purtenance thereof.
12:10	And ye shall let nothing of it remain until the morning; and that which remaineth of it until the morning ye shall burn with fire.
12:11	And thus shall ye eat it; with your loins girded, your shoes on your feet, and your staff in your hand; and ye shall eat it in haste: it is the LORD'S passover.
12:12	For I will pass through the land of Egypt this night, and will smite all the firstborn in the land of Egypt, both man and beast; and against all the gods of Egypt I will execute judgment: I am the LORD.
12:13	And the blood shall be to you for a token upon the houses where ye are: and when I see the blood, I will pass over you, and the plague shall not be upon you to destroy you, when I smite the land of Egypt.
12:14	And this day shall be unto you for a memorial; and ye shall keep it a feast to the LORD throughout your generations; ye shall keep it a feast by an ordinance for ever.
12:15	Seven days shall ye eat unleavened bread; even the first day ye shall put away leaven out of your houses: for whosoever eateth leavened bread from the first day until the seventh day, that soul shall be cut off from Israel.
12:16	And in the first day there shall be an holy convocation, and in the seventh day there shall be an holy convocation to you; no manner of work shall be done in them, save that which every man must eat, that only may be done of you.
12:17	And ye shall observe the feast of unleavened bread; for in this selfsame day have I brought your armies out of the land of Egypt: therefore shall ye observe this day in your generations by an ordinance for ever.
12:18	In the first month, on the fourteenth day of the month at even, ye shall eat unleavened bread, until the one and twentieth day of the month at even.
12:19	Seven days shall there be no leaven found in your houses: for whosoever eateth that which is leavened, even that soul shall be cut off from the congregation of Israel, whether he be a stranger, or born in the land.
12:20	Ye shall eat nothing leavened; in all your habitations shall ye eat unleavened bread.
12:21	Then Moses called for all the elders of Israel, and said unto them, Draw out and take you a lamb according to your families, and kill the passover.
12:22	And ye shall take a bunch of hyssop, and dip it in the blood that is in the bason, and strike the lintel and the two side posts with the blood that is in the bason; and none of you shall go out at the door of his house until the morning.
12:23	For the LORD will pass through to smite the Egyptians; and when he seeth the blood upon the lintel, and on the two side posts, the LORD will pass over the door, and will not suffer the destroyer to come in unto your houses to smite you.
12:24	And ye shall observe this thing for an ordinance to thee and to thy sons for ever.
12:25	And it shall come to pass, when ye be come to the land which the LORD will give you, according as he hath promised, that ye shall keep this service.
12:26	And it shall come to pass, when your children shall say unto you, What mean ye by this service?
12:27	That ye shall say, It is the sacrifice of the LORD'S passover, who passed over the houses of the children of Israel in Egypt, when he smote the Egyptians, and delivered our houses. And the people bowed the head and worshipped.
12:28	And the children of Israel went away, and did as the LORD had commanded Moses and Aaron, so did they.
12:29	And it came to pass, that at midnight the LORD smote all the firstborn in the land of Egypt, from the firstborn of Pharaoh that sat on his throne unto the firstborn of the captive that was in the dungeon; and all the firstborn of cattle.
12:30	And Pharaoh rose up in the night, he, and all his servants, and all the Egyptians; and there was a great cry in Egypt; for there was not a house where there was not one dead.
12:31	And he called for Moses and Aaron by night, and said, Rise up, and get you forth from among my people, both ye and the children of Israel; and go, serve the LORD, as ye have said.
12:32	Also take your flocks and your herds, as ye have said, and be gone; and bless me also.
12:33	And the Egyptians were urgent upon the people, that they might send them out of the land in haste; for they said, We be all dead men.
12:34	And the people took their dough before it was leavened, their kneadingtroughs being bound up in their clothes upon their shoulders.
12:35	And the children of Israel did according to the word of Moses; and they borrowed of the Egyptians jewels of silver, and jewels of gold, and raiment:
12:36	And the LORD gave the people favour in the sight of the Egyptians, so that they lent unto them such things as they required. And they spoiled the Egyptians.
12:37	And the children of Israel journeyed from Rameses to Succoth, about six hundred thousand on foot that were men, beside children.
12:38	And a mixed multitude went up also with them; and flocks, and herds, even very much cattle.
12:39	And they baked unleavened cakes of the dough which they brought forth out of Egypt, for it was not leavened; because they were thrust out of Egypt, and could not tarry, neither had they prepared for themselves any victual.
12:40	Now the sojourning of the children of Israel, who dwelt in Egypt, was four hundred and thirty years.
12:41	And it came to pass at the end of the four hundred and thirty years, even the selfsame day it came to pass, that all the hosts of the LORD went out from the land of Egypt.
12:42	It is a night to be much observed unto the LORD for bringing them out from the land of Egypt: this is that night of the LORD to be observed of all the children of Israel in their generations.
12:43	And the LORD said unto Moses and Aaron, This is the ordinance of the passover: There shall no stranger eat thereof:
12:44	But every man's servant that is bought for money, when thou hast circumcised him, then shall he eat thereof.
12:45	A foreigner and an hired servant shall not eat thereof.
12:46	In one house shall it be eaten; thou shalt not carry forth ought of the flesh abroad out of the house; neither shall ye break a bone thereof.
12:47	All the congregation of Israel shall keep it.
12:48	And when a stranger shall sojourn with thee, and will keep the passover to the LORD, let all his males be circumcised, and then let him come near and keep it; and he shall be as one that is born in the land: for no uncircumcised person shall eat thereof.
12:49	One law shall be to him that is homeborn, and unto the stranger that sojourneth among you.
12:50	Thus did all the children of Israel; as the LORD commanded Moses and Aaron, so did they.
12:51	And it came to pass the selfsame day, that the LORD did bring the children of Israel out of the land of Egypt by their armies.


12:1	ויאמר יהוה אל משׁה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר׃
12:2	החדשׁ הזה לכם ראשׁ חדשׁים ראשׁון הוא לכם לחדשׁי השׁנה׃
12:3	דברו אל כל עדת ישׂראל לאמר בעשׂר לחדשׁ הזה ויקחו להם אישׁ שׂה לבית אבת שׂה לבית׃
12:4	ואם ימעט הבית מהיות משׂה ולקח הוא ושׁכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשׁת אישׁ לפי אכלו תכסו על השׂה׃
12:5	שׂה תמים זכר בן שׁנה יהיה לכם מן הכבשׂים ומן העזים תקחו׃
12:6	והיה לכם למשׁמרת עד ארבעה עשׂר יום לחדשׁ הזה ושׁחטו אתו כל קהל עדת ישׂראל בין הערבים׃
12:7	ולקחו מן הדם ונתנו על שׁתי המזוזת ועל המשׁקוף על הבתים אשׁר יאכלו אתו׃
12:8	ואכלו את הבשׂר בלילה הזה צלי אשׁ ומצות על מררים יאכלהו׃
12:9	אל תאכלו ממנו נא ובשׁל מבשׁל במים כי אם צלי אשׁ ראשׁו על כרעיו ועל קרבו׃
12:10	ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באשׁ תשׂרפו׃
12:11	וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃
12:12	ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשׂה שׁפטים אני יהוה׃
12:13	והיה הדם לכם לאת על הבתים אשׁר אתם שׁם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשׁחית בהכתי בארץ מצרים׃
12:14	והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃
12:15	שׁבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשׁון תשׁביתו שׂאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפשׁ ההוא מישׂראל מיום הראשׁן עד יום השׁבעי׃
12:16	וביום הראשׁון מקרא קדשׁ וביום השׁביעי מקרא קדשׁ יהיה לכם כל מלאכה לא יעשׂה בהם אך אשׁר יאכל לכל נפשׁ הוא לבדו יעשׂה׃
12:17	ושׁמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושׁמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃
12:18	בראשׁן בארבעה עשׂר יום לחדשׁ בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשׂרים לחדשׁ בערב׃
12:19	שׁבעת ימים שׂאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפשׁ ההוא מעדת ישׂראל בגר ובאזרח הארץ׃
12:20	כל מחמצת לא תאכלו בכל מושׁבתיכם תאכלו מצות׃
12:21	ויקרא משׁה לכל זקני ישׂראל ויאמר אלהם משׁכו וקחו לכם צאן למשׁפחתיכם ושׁחטו הפסח׃
12:22	ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשׁר בסף והגעתם אל המשׁקוף ואל שׁתי המזוזת מן הדם אשׁר בסף ואתם לא תצאו אישׁ מפתח ביתו עד בקר׃
12:23	ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשׁקוף ועל שׁתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשׁחית לבא אל בתיכם לנגף׃
12:24	ושׁמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם׃
12:25	והיה כי תבאו אל הארץ אשׁר יתן יהוה לכם כאשׁר דבר ושׁמרתם את העבדה הזאת׃
12:26	והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת׃
12:27	ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשׁר פסח על בתי בני ישׂראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישׁתחוו׃
12:28	וילכו ויעשׂו בני ישׂראל כאשׁר צוה יהוה את משׁה ואהרן כן עשׂו׃
12:29	ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישׁב על כסאו עד בכור השׁבי אשׁר בבית הבור וכל בכור בהמה׃
12:30	ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשׁר אין שׁם מת׃
12:31	ויקרא למשׁה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישׂראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם׃
12:32	גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשׁר דברתם ולכו וברכתם גם אתי׃
12:33	ותחזק מצרים על העם למהר לשׁלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים׃
12:34	וישׂא העם את בצקו טרם יחמץ משׁארתם צררת בשׂמלתם על שׁכמם׃
12:35	ובני ישׂראל עשׂו כדבר משׁה וישׁאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושׂמלת׃
12:36	ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישׁאלום וינצלו את מצרים׃
12:37	ויסעו בני ישׂראל מרעמסס סכתה כשׁשׁ מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃
12:38	וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃
12:39	ויאפו את הבצק אשׁר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשׁו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשׂו׃
12:40	ומושׁב בני ישׂראל אשׁר ישׁבו במצרים שׁלשׁים שׁנה וארבע מאות שׁנה׃
12:41	ויהי מקץ שׁלשׁים שׁנה וארבע מאות שׁנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים׃
12:42	ליל שׁמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שׁמרים לכל בני ישׂראל לדרתם׃
12:43	ויאמר יהוה אל משׁה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל׃
12:44	וכל עבד אישׁ מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל׃
12:45	תושׁב ושׂכיר לא יאכל׃
12:46	בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשׂר חוצה ועצם לא תשׁברו׃
12:47	כל עדת ישׂראל יעשׂו אתו׃
12:48	וכי יגור אתך גר ועשׂה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשׂתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל׃
12:49	תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃
12:50	ויעשׂו כל בני ישׂראל כאשׁר צוה יהוה את משׁה ואת אהרן כן עשׂו׃
12:51	ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישׂראל מארץ מצרים על צבאתם׃


n/a

Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Exodus - Chapter: 12

Cookies & Privacy