Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Isaiah - Chapter: 14


14:1	For the LORD will have mercy on Jacob, and will yet choose Israel, and set them in their own land: and the strangers shall be joined with them, and they shall cleave to the house of Jacob.
14:2	And the people shall take them, and bring them to their place: and the house of Israel shall possess them in the land of the LORD for servants and handmaids: and they shall take them captives, whose captives they were; and they shall rule over their oppressors.
14:3	And it shall come to pass in the day that the LORD shall give thee rest from thy sorrow, and from thy fear, and from the hard bondage wherein thou wast made to serve.
14:4	That thou shalt take up this proverb against the king of Babylon, and say, How hath the oppressor ceased! the golden city ceased!
14:5	The LORD hath broken the staff of the wicked, and the sceptre of the rulers.
14:6	He who smote the people in wrath with a continual stroke, he that ruled the nations in anger, is persecuted, and none hindereth.
14:7	The whole earth is at rest, and is quiet: they break forth into singing.
14:8	Yea, the fir trees rejoice at thee, and the cedars of Lebanon, saying, Since thou art laid down, no feller is come up against us.
14:9	Hell from beneath is moved for thee to meet thee at thy coming: it stirreth up the dead for thee, even all the chief ones of the earth; it hath raised up from their thrones all the kings of the nations.
14:10	All they shall speak and say unto thee, Art thou also become weak as we? art thou become like unto us?
14:11	Thy pomp is brought down to the grave, and the noise of thy viols: the worm is spread under thee, and the worms cover thee.
14:12	How art thou fallen from heaven, O Lucifer, son of the morning! how art thou cut down to the ground, which didst weaken the nations!
14:13	For thou hast said in thine heart, I will ascend into heaven, I will exalt my throne above the stars of God: I will sit also upon the mount of the congregation, in the sides of the north:
14:14	I will ascend above the heights of the clouds; I will be like the most High.
14:15	Yet thou shalt be brought down to hell, to the sides of the pit.
14:16	They that see thee shall narrowly look upon thee, and consider thee, saying, Is this the man that made the earth to tremble, that did shake kingdoms;
14:17	That made the world as a wilderness, and destroyed the cities thereof; that opened not the house of his prisoners?
14:18	All the kings of the nations, even all of them, lie in glory, every one in his own house.
14:19	But thou art cast out of thy grave like an abominable branch, and as the raiment of those that are slain, thrust through with a sword, that go down to the stones of the pit; as a carcase trodden under feet.
14:20	Thou shalt not be joined with them in burial, because thou hast destroyed thy land, and slain thy people: the seed of evildoers shall never be renowned.
14:21	Prepare slaughter for his children for the iniquity of their fathers; that they do not rise, nor possess the land, nor fill the face of the world with cities.
14:22	For I will rise up against them, saith the LORD of hosts, and cut off from Babylon the name, and remnant, and son, and nephew, saith the LORD.
14:23	I will also make it a possession for the bittern, and pools of water: and I will sweep it with the besom of destruction, saith the LORD of hosts.
14:24	The LORD of hosts hath sworn, saying, Surely as I have thought, so shall it come to pass; and as I have purposed, so shall it stand:
14:25	That I will break the Assyrian in my land, and upon my mountains tread him under foot: then shall his yoke depart from off them, and his burden depart from off their shoulders.
14:26	This is the purpose that is purposed upon the whole earth: and this is the hand that is stretched out upon all the nations.
14:27	For the LORD of hosts hath purposed, and who shall disannul it? and his hand is stretched out, and who shall turn it back?
14:28	In the year that king Ahaz died was this burden.
14:29	Rejoice not thou, whole Palestina, because the rod of him that smote thee is broken: for out of the serpent's root shall come forth a cockatrice, and his fruit shall be a fiery flying serpent.
14:30	And the firstborn of the poor shall feed, and the needy shall lie down in safety: and I will kill thy root with famine, and he shall slay thy remnant.
14:31	Howl, O gate; cry, O city; thou, whole Palestina, art dissolved: for there shall come from the north a smoke, and none shall be alone in his appointed times.
14:32	What shall one then answer the messengers of the nation? That the LORD hath founded Zion, and the poor of his people shall trust in it.


14:1	כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישׂראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב׃
14:2	ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישׂראל על אדמת יהוה לעבדים ולשׁפחות והיו שׁבים לשׁביהם ורדו בנגשׂיהם׃
14:3	והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשׁה אשׁר עבד׃
14:4	ונשׂאת המשׁל הזה על מלך בבל ואמרת איך שׁבת נגשׂ שׁבתה מדהבה׃
14:5	שׁבר יהוה מטה רשׁעים שׁבט משׁלים׃
14:6	מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשׂך׃
14:7	נחה שׁקטה כל הארץ פצחו רנה׃
14:8	גם ברושׁים שׂמחו לך ארזי לבנון מאז שׁכבת לא יעלה הכרת עלינו׃
14:9	שׁאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃
14:10	כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשׁלת׃
14:11	הורד שׁאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃
14:12	איך נפלת משׁמים הילל בן שׁחר נגדעת לארץ חולשׁ על גוים׃
14:13	ואתה אמרת בלבבך השׁמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשׁב בהר מועד בירכתי צפון׃
14:14	אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃
14:15	אך אל שׁאול תורד אל ירכתי בור׃
14:16	ראיך אליך ישׁגיחו אליך יתבוננו הזה האישׁ מרגיז הארץ מרעישׁ ממלכות׃
14:17	שׂם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃
14:18	כל מלכי גוים כלם שׁכבו בכבוד אישׁ בביתו׃
14:19	ואתה השׁלכת מקברך כנצר נתעב לבושׁ הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס׃
14:20	לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שׁחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃
14:21	הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשׁו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃
14:22	וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שׁם ושׁאר ונין ונכד נאם יהוה׃
14:23	ושׂמתיה למורשׁ קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השׁמד נאם יהוה צבאות׃
14:24	נשׁבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשׁר דמיתי כן היתה וכאשׁר יעצתי היא תקום׃
14:25	לשׁבר אשׁור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שׁכמו יסור׃
14:26	זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים׃
14:27	כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישׁיבנה׃
14:28	בשׁנת מות המלך אחז היה המשׂא הזה׃
14:29	אל תשׂמחי פלשׁת כלך כי נשׁבר שׁבט מכך כי משׁרשׁ נחשׁ יצא צפע ופריו שׂרף מעופף׃
14:30	ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שׁרשׁך ושׁאריתך יהרג׃
14:31	הילילי שׁער זעקי עיר נמוג פלשׁת כלך כי מצפון עשׁן בא ואין בודד במועדיו׃
14:32	ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃


n/a

Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Isaiah - Chapter: 14

Cookies & Privacy