Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Isaiah - Chapter: 49


49:1	Listen, O isles, unto me; and hearken, ye people, from far; The LORD hath called me from the womb; from the bowels of my mother hath he made mention of my name.
49:2	And he hath made my mouth like a sharp sword; in the shadow of his hand hath he hid me, and made me a polished shaft; in his quiver hath he hid me;
49:3	And said unto me, Thou art my servant, O Israel, in whom I will be glorified.
49:4	Then I said, I have laboured in vain, I have spent my strength for nought, and in vain: yet surely my judgment is with the LORD, and my work with my God.
49:5	And now, saith the LORD that formed me from the womb to be his servant, to bring Jacob again to him, Though Israel be not gathered, yet shall I be glorious in the eyes of the LORD, and my God shall be my strength.
49:6	And he said, It is a light thing that thou shouldest be my servant to raise up the tribes of Jacob, and to restore the preserved of Israel: I will also give thee for a light to the Gentiles, that thou mayest be my salvation unto the end of the earth.
49:7	Thus saith the LORD, the Redeemer of Israel, and his Holy One, to him whom man despiseth, to him whom the nation abhorreth, to a servant of rulers, Kings shall see and arise, princes also shall worship, because of the LORD that is faithful, and the Holy One of Israel, and he shall choose thee.
49:8	Thus saith the LORD, In an acceptable time have I heard thee, and in a day of salvation have I helped thee: and I will preserve thee, and give thee for a covenant of the people, to establish the earth, to cause to inherit the desolate heritages;
49:9	That thou mayest say to the prisoners, Go forth; to them that are in darkness, Shew yourselves. They shall feed in the ways, and their pastures shall be in all high places.
49:10	They shall not hunger nor thirst; neither shall the heat nor sun smite them: for he that hath mercy on them shall lead them, even by the springs of water shall he guide them.
49:11	And I will make all my mountains a way, and my highways shall be exalted.
49:12	Behold, these shall come from far: and, lo, these from the north and from the west; and these from the land of Sinim.
49:13	Sing, O heavens; and be joyful, O earth; and break forth into singing, O mountains: for the LORD hath comforted his people, and will have mercy upon his afflicted.
49:14	But Zion said, The LORD hath forsaken me, and my Lord hath forgotten me.
49:15	Can a woman forget her sucking child, that she should not have compassion on the son of her womb? yea, they may forget, yet will I not forget thee.
49:16	Behold, I have graven thee upon the palms of my hands; thy walls are continually before me.
49:17	Thy children shall make haste; thy destroyers and they that made thee waste shall go forth of thee.
49:18	Lift up thine eyes round about, and behold: all these gather themselves together, and come to thee. As I live, saith the LORD, thou shalt surely clothe thee with them all, as with an ornament, and bind them on thee, as a bride doeth.
49:19	For thy waste and thy desolate places, and the land of thy destruction, shall even now be too narrow by reason of the inhabitants, and they that swallowed thee up shall be far away.
49:20	The children which thou shalt have, after thou hast lost the other, shall say again in thine ears, The place is too strait for me: give place to me that I may dwell.
49:21	Then shalt thou say in thine heart, Who hath begotten me these, seeing I have lost my children, and am desolate, a captive, and removing to and fro? and who hath brought up these? Behold, I was left alone; these, where had they been?
49:22	Thus saith the Lord GOD, Behold, I will lift up mine hand to the Gentiles, and set up my standard to the people: and they shall bring thy sons in their arms, and thy daughters shall be carried upon their shoulders.
49:23	And kings shall be thy nursing fathers, and their queens thy nursing mothers: they shall bow down to thee with their face toward the earth, and lick up the dust of thy feet; and thou shalt know that I am the LORD: for they shall not be ashamed that wait for me.
49:24	Shall the prey be taken from the mighty, or the lawful captive delivered?
49:25	But thus saith the LORD, Even the captives of the mighty shall be taken away, and the prey of the terrible shall be delivered: for I will contend with him that contendeth with thee, and I will save thy children.
49:26	And I will feed them that oppress thee with their own flesh; and they shall be drunken with their own blood, as with sweet wine: and all flesh shall know that I the LORD am thy Saviour and thy Redeemer, the mighty One of Jacob.


49:1	שׁמעו איים אלי והקשׁיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שׁמי׃
49:2	וישׂם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישׂימני לחץ ברור באשׁפתו הסתירני׃
49:3	ויאמר לי עבדי אתה ישׂראל אשׁר בך אתפאר׃
49:4	ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משׁפטי את יהוה ופעלתי את אלהי׃
49:5	ועתה אמר יהוה יצרי מבטן לעבד לו לשׁובב יעקב אליו וישׂראל לא יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי׃
49:6	ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שׁבטי יעקב ונצירי ישׂראל להשׁיב ונתתיך לאור גוים להיות ישׁועתי עד קצה הארץ׃
49:7	כה אמר יהוה גאל ישׂראל קדושׁו לבזה נפשׁ למתעב גוי לעבד משׁלים מלכים יראו וקמו שׂרים וישׁתחוו למען יהוה אשׁר נאמן קדשׁ ישׂראל ויבחרך׃
49:8	כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישׁועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שׁממות׃
49:9	לאמר לאסורים צאו לאשׁר בחשׁך הגלו על דרכים ירעו ובכל שׁפיים מרעיתם׃
49:10	לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שׁרב ושׁמשׁ כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם׃
49:11	ושׂמתי כל הרי לדרך ומסלתי ירמון׃
49:12	הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים׃
49:13	רנו שׁמים וגילי ארץ יפצחו הרים רנה כי נחם יהוה עמו ועניו ירחם׃
49:14	ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שׁכחני׃
49:15	התשׁכח אשׁה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשׁכחנה ואנכי לא אשׁכחך׃
49:16	הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד׃
49:17	מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו׃
49:18	שׂאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם יהוה כי כלם כעדי תלבשׁי ותקשׁרים ככלה׃
49:19	כי חרבתיך ושׁממתיך וארץ הרסתיך כי עתה תצרי מיושׁב ורחקו מבלעיך׃
49:20	עוד יאמרו באזניך בני שׁכליך צר לי המקום גשׁה לי ואשׁבה׃
49:21	ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שׁכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשׁארתי לבדי אלה איפה הם׃
49:22	כה אמר אדני יהוה הנה אשׂא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשׂאנה׃
49:23	והיו מלכים אמניך ושׂרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישׁתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה אשׁר לא יבשׁו קוי׃
49:24	היקח מגבור מלקוח ואם שׁבי צדיק ימלט׃
49:25	כי כה אמר יהוה גם שׁבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושׁיע׃
49:26	והאכלתי את מוניך את בשׂרם וכעסיס דמם ישׁכרון וידעו כל בשׂר כי אני יהוה מושׁיעך וגאלך אביר יעקב׃


n/a

Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Isaiah - Chapter: 49

Cookies & Privacy