Textus Receptus Bibles
Parallel Bibles
| 12:1 | Righteous art thou, O LORD, when I plead with thee: yet let me talk with thee of thy judgments: Wherefore doth the way of the wicked prosper? wherefore are all they happy that deal very treacherously? |
| 12:2 | Thou hast planted them, yea, they have taken root: they grow, yea, they bring forth fruit: thou art near in their mouth, and far from their reins. |
| 12:3 | But thou, O LORD, knowest me: thou hast seen me, and tried mine heart toward thee: pull them out like sheep for the slaughter, and prepare them for the day of slaughter. |
| 12:4 | How long shall the land mourn, and the herbs of every field wither, for the wickedness of them that dwell therein? the beasts are consumed, and the birds; because they said, He shall not see our last end. |
| 12:5 | If thou hast run with the footmen, and they have wearied thee, then how canst thou contend with horses? and if in the land of peace, wherein thou trustedst, they wearied thee, then how wilt thou do in the swelling of Jordan? |
| 12:6 | For even thy brethren, and the house of thy father, even they have dealt treacherously with thee; yea, they have called a multitude after thee: believe them not, though they speak fair words unto thee. |
| 12:7 | I have forsaken mine house, I have left mine heritage; I have given the dearly beloved of my soul into the hand of her enemies. |
| 12:8 | Mine heritage is unto me as a lion in the forest; it crieth out against me: therefore have I hated it. |
| 12:9 | Mine heritage is unto me as a speckled bird, the birds round about are against her; come ye, assemble all the beasts of the field, come to devour. |
| 12:10 | Many pastors have destroyed my vineyard, they have trodden my portion under foot, they have made my pleasant portion a desolate wilderness. |
| 12:11 | They have made it desolate, and being desolate it mourneth unto me; the whole land is made desolate, because no man layeth it to heart. |
| 12:12 | The spoilers are come upon all high places through the wilderness: for the sword of the LORD shall devour from the one end of the land even to the other end of the land: no flesh shall have peace. |
| 12:13 | They have sown wheat, but shall reap thorns: they have put themselves to pain, but shall not profit: and they shall be ashamed of your revenues because of the fierce anger of the LORD. |
| 12:14 | Thus saith the LORD against all mine evil neighbours, that touch the inheritance which I have caused my people Israel to inherit; Behold, I will pluck them out of their land, and pluck out the house of Judah from among them. |
| 12:15 | And it shall come to pass, after that I have plucked them out I will return, and have compassion on them, and will bring them again, every man to his heritage, and every man to his land. |
| 12:16 | And it shall come to pass, if they will diligently learn the ways of my people, to swear by my name, The LORD liveth; as they taught my people to swear by Baal; then shall they be built in the midst of my people. |
| 12:17 | But if they will not obey, I will utterly pluck up and destroy that nation, saith the LORD. |
| 12:1 | צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משׁפטים אדבר אותך מדוע דרך רשׁעים צלחה שׁלו כל בגדי בגד׃ |
| 12:2 | נטעתם גם שׁרשׁו ילכו גם עשׂו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃ |
| 12:3 | ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשׁם ליום הרגה׃ |
| 12:4 | עד מתי תאבל הארץ ועשׂב כל השׂדה ייבשׁ מרעת ישׁבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃ |
| 12:5 | כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שׁלום אתה בוטח ואיך תעשׂה בגאון הירדן׃ |
| 12:6 | כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות׃ |
| 12:7 | עזבתי את ביתי נטשׁתי את נחלתי נתתי את ידדות נפשׁי בכף איביה׃ |
| 12:8 | היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שׂנאתיה׃ |
| 12:9 | העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השׂדה התיו לאכלה׃ |
| 12:10 | רעים רבים שׁחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שׁממה׃ |
| 12:11 | שׂמה לשׁממה אבלה עלי שׁממה נשׁמה כל הארץ כי אין אישׁ שׂם על לב׃ |
| 12:12 | על כל שׁפים במדבר באו שׁדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ אין שׁלום לכל בשׂר׃ |
| 12:13 | זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשׁו מתבואתיכם מחרון אף יהוה׃ |
| 12:14 | כה אמר יהוה על כל שׁכני הרעים הנגעים בנחלה אשׁר הנחלתי את עמי את ישׂראל הנני נתשׁם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתושׁ מתוכם׃ |
| 12:15 | והיה אחרי נתשׁי אותם אשׁוב ורחמתים והשׁבתים אישׁ לנחלתו ואישׁ לארצו׃ |
| 12:16 | והיה אם למד ילמדו את דרכי עמי להשׁבע בשׁמי חי יהוה כאשׁר למדו את עמי להשׁבע בבעל ונבנו בתוך עמי׃ |
| 12:17 | ואם לא ישׁמעו ונתשׁתי את הגוי ההוא נתושׁ ואבד נאם יהוה׃ |
| n/a | |
The King James Version 2016 Edition is copyright © 2016 by Textus Receptus PTY. LTD.
Used by permission. All rights reserved. Further details
Green's Literal Translation (LITV). Copyright 1993 by Jay P. Green Sr.
All rights reserved. Jay P. Green Sr., Lafayette, IN. U.S.A. 47903.
Permission to non-commercially distribute freely