Textus Receptus Bibles
Jonah - Chapter: 4
| 4:1 | But it displeased Jonah exceedingly, and he was very angry. |
| 4:2 | And he prayed unto the LORD, and said, I pray thee, O LORD, was not this my saying, when I was yet in my country? Therefore I fled before unto Tarshish: for I knew that thou art a gracious God, and merciful, slow to anger, and of great kindness, and repentest thee of the evil. |
| 4:3 | Therefore now, O LORD, take, I beseech thee, my life from me; for it is better for me to die than to live. |
| 4:4 | Then said the LORD, Doest thou well to be angry? |
| 4:5 | So Jonah went out of the city, and sat on the east side of the city, and there made him a booth, and sat under it in the shadow, till he might see what would become of the city. |
| 4:6 | And the LORD God prepared a gourd, and made it to come up over Jonah, that it might be a shadow over his head, to deliver him from his grief. So Jonah was exceeding glad of the gourd. |
| 4:7 | But God prepared a worm when the morning rose the next day, and it smote the gourd that it withered. |
| 4:8 | And it came to pass, when the sun did arise, that God prepared a vehement east wind; and the sun beat upon the head of Jonah, that he fainted, and wished in himself to die, and said, It is better for me to die than to live. |
| 4:9 | And God said to Jonah, Doest thou well to be angry for the gourd? And he said, I do well to be angry, even unto death. |
| 4:10 | Then said the LORD, Thou hast had pity on the gourd, for the which thou hast not laboured, neither madest it grow; which came up in a night, and perished in a night: |
| 4:11 | And should not I spare Nineveh, that great city, wherein are more than sixscore thousand persons that cannot discern between their right hand and their left hand; and also much cattle? |
| 4:1 | וירע אל יונה רעה גדולה ויחר׃ |
| 4:2 | ויתפלל אל יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קדמתי לברח תרשׁישׁה כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃ |
| 4:3 | ועתה יהוה קח נא את נפשׁי ממני כי טוב מותי מחיי׃ |
| 4:4 | ויאמר יהוה ההיטב חרה׃ |
| 4:5 | ויצא יונה מן העיר וישׁב מקדם לעיר ויעשׂ לו שׁם סכה וישׁב תחתיה בצל עד אשׁר יראה מה יהיה בעיר׃ |
| 4:6 | וימן יהוה אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשׁו להציל לו מרעתו וישׂמח יונה על הקיקיון שׂמחה גדולה׃ |
| 4:7 | וימן האלהים תולעת בעלות השׁחר למחרת ותך את הקיקיון וייבשׁ׃ |
| 4:8 | ויהי כזרח השׁמשׁ וימן אלהים רוח קדים חרישׁית ותך השׁמשׁ על ראשׁ יונה ויתעלף וישׁאל את נפשׁו למות ויאמר טוב מותי מחיי׃ |
| 4:9 | ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות׃ |
| 4:10 | ויאמר יהוה אתה חסת על הקיקיון אשׁר לא עמלת בו ולא גדלתו שׁבן לילה היה ובן לילה אבד׃ |
| 4:11 | ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשׁר ישׁ בה הרבה משׁתים עשׂרה רבו אדם אשׁר לא ידע בין ימינו לשׂמאלו ובהמה רבה׃ |
| n/a | |
The King James Version 2016 Edition is copyright © 2016 by Textus Receptus PTY. LTD.
Used by permission. All rights reserved. Further details
Green's Literal Translation (LITV). Copyright 1993 by Jay P. Green Sr.
All rights reserved. Jay P. Green Sr., Lafayette, IN. U.S.A. 47903.
Permission to non-commercially distribute freely