Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Numbers - Chapter: 11


11:1	And when the people complained, it displeased the LORD: and the LORD heard it; and his anger was kindled; and the fire of the LORD burnt among them, and consumed them that were in the uttermost parts of the camp.
11:2	And the people cried unto Moses; and when Moses prayed unto the LORD, the fire was quenched.
11:3	And he called the name of the place Taberah: because the fire of the LORD burnt among them.
11:4	And the mixt multitude that was among them fell a lusting: and the children of Israel also wept again, and said, Who shall give us flesh to eat?
11:5	We remember the fish, which we did eat in Egypt freely; the cucumbers, and the melons, and the leeks, and the onions, and the garlick:
11:6	But now our soul is dried away: there is nothing at all, beside this manna, before our eyes.
11:7	And the manna was as coriander seed, and the colour thereof as the colour of bdellium.
11:8	And the people went about, and gathered it, and ground it in mills, or beat it in a mortar, and baked it in pans, and made cakes of it: and the taste of it was as the taste of fresh oil.
11:9	And when the dew fell upon the camp in the night, the manna fell upon it.
11:10	Then Moses heard the people weep throughout their families, every man in the door of his tent: and the anger of the LORD was kindled greatly; Moses also was displeased.
11:11	And Moses said unto the LORD, Wherefore hast thou afflicted thy servant? and wherefore have I not found favour in thy sight, that thou layest the burden of all this people upon me?
11:12	Have I conceived all this people? have I begotten them, that thou shouldest say unto me, Carry them in thy bosom, as a nursing father beareth the sucking child, unto the land which thou swarest unto their fathers?
11:13	Whence should I have flesh to give unto all this people? for they weep unto me, saying, Give us flesh, that we may eat.
11:14	I am not able to bear all this people alone, because it is too heavy for me.
11:15	And if thou deal thus with me, kill me, I pray thee, out of hand, if I have found favour in thy sight; and let me not see my wretchedness.
11:16	And the LORD said unto Moses, Gather unto me seventy men of the elders of Israel, whom thou knowest to be the elders of the people, and officers over them; and bring them unto the tabernacle of the congregation, that they may stand there with thee.
11:17	And I will come down and talk with thee there: and I will take of the spirit which is upon thee, and will put it upon them; and they shall bear the burden of the people with thee, that thou bear it not thyself alone.
11:18	And say thou unto the people, Sanctify yourselves against to morrow, and ye shall eat flesh: for ye have wept in the ears of the LORD, saying, Who shall give us flesh to eat? for it was well with us in Egypt: therefore the LORD will give you flesh, and ye shall eat.
11:19	Ye shall not eat one day, nor two days, nor five days, neither ten days, nor twenty days;
11:20	But even a whole month, until it come out at your nostrils, and it be loathsome unto you: because that ye have despised the LORD which is among you, and have wept before him, saying, Why came we forth out of Egypt?
11:21	And Moses said, The people, among whom I am, are six hundred thousand footmen; and thou hast said, I will give them flesh, that they may eat a whole month.
11:22	Shall the flocks and the herds be slain for them, to suffice them? or shall all the fish of the sea be gathered together for them, to suffice them?
11:23	And the LORD said unto Moses, Is the LORD'S hand waxed short? thou shalt see now whether my word shall come to pass unto thee or not.
11:24	And Moses went out, and told the people the words of the LORD, and gathered the seventy men of the elders of the people, and set them round about the tabernacle.
11:25	And the LORD came down in a cloud, and spake unto him, and took of the spirit that was upon him, and gave it unto the seventy elders: and it came to pass, that, when the spirit rested upon them, they prophesied, and did not cease.
11:26	But there remained two of the men in the camp, the name of the one was Eldad, and the name of the other Medad: and the spirit rested upon them; and they were of them that were written, but went not out unto the tabernacle: and they prophesied in the camp.
11:27	And there ran a young man, and told Moses, and said, Eldad and Medad do prophesy in the camp.
11:28	And Joshua the son of Nun, the servant of Moses, one of his young men, answered and said, My lord Moses, forbid them.
11:29	And Moses said unto him, Enviest thou for my sake? would God that all the LORD'S people were prophets, and that the LORD would put his spirit upon them!
11:30	And Moses gat him into the camp, he and the elders of Israel.
11:31	And there went forth a wind from the LORD, and brought quails from the sea, and let them fall by the camp, as it were a day's journey on this side, and as it were a day's journey on the other side, round about the camp, and as it were two cubits high upon the face of the earth.
11:32	And the people stood up all that day, and all that night, and all the next day, and they gathered the quails: he that gathered least gathered ten homers: and they spread them all abroad for themselves round about the camp.
11:33	And while the flesh was yet between their teeth, ere it was chewed, the wrath of the LORD was kindled against the people, and the LORD smote the people with a very great plague.
11:34	And he called the name of that place Kibrothhattaavah: because there they buried the people that lusted.
11:35	And the people journeyed from Kibrothhattaavah unto Hazeroth; and abode at Hazeroth.


11:1	ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישׁמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אשׁ יהוה ותאכל בקצה המחנה׃
11:2	ויצעק העם אל משׁה ויתפלל משׁה אל יהוה ותשׁקע האשׁ׃
11:3	ויקרא שׁם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אשׁ יהוה׃
11:4	והאספסף אשׁר בקרבו התאוו תאוה וישׁבו ויבכו גם בני ישׂראל ויאמרו מי יאכלנו בשׂר׃
11:5	זכרנו את הדגה אשׁר נאכל במצרים חנם את הקשׁאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השׁומים׃
11:6	ועתה נפשׁנו יבשׁה אין כל בלתי אל המן עינינו׃
11:7	והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח׃
11:8	שׁטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשׁלו בפרור ועשׂו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשׁד השׁמן׃
11:9	וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו׃
11:10	וישׁמע משׁה את העם בכה למשׁפחתיו אישׁ לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משׁה רע׃
11:11	ויאמר משׁה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשׂום את משׂא כל העם הזה עלי׃
11:12	האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שׂאהו בחיקך כאשׁר ישׂא האמן את הינק על האדמה אשׁר נשׁבעת לאבתיו׃
11:13	מאין לי בשׂר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשׂר ונאכלה׃
11:14	לא אוכל אנכי לבדי לשׂאת את כל העם הזה כי כבד ממני׃
11:15	ואם ככה את עשׂה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי׃
11:16	ויאמר יהוה אל משׁה אספה לי שׁבעים אישׁ מזקני ישׂראל אשׁר ידעת כי הם זקני העם ושׁטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שׁם עמך׃
11:17	וירדתי ודברתי עמך שׁם ואצלתי מן הרוח אשׁר עליך ושׂמתי עליהם ונשׂאו אתך במשׂא העם ולא תשׂא אתה לבדך׃
11:18	ואל העם תאמר התקדשׁו למחר ואכלתם בשׂר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשׂר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשׂר ואכלתם׃
11:19	לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשׁה ימים ולא עשׂרה ימים ולא עשׂרים יום׃
11:20	עד חדשׁ ימים עד אשׁר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשׁר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים׃
11:21	ויאמר משׁה שׁשׁ מאות אלף רגלי העם אשׁר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשׂר אתן להם ואכלו חדשׁ ימים׃
11:22	הצאן ובקר ישׁחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא׃
11:23	ויאמר יהוה אל משׁה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא׃
11:24	ויצא משׁה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שׁבעים אישׁ מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל׃
11:25	וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשׁר עליו ויתן על שׁבעים אישׁ הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו׃
11:26	וישׁארו שׁני אנשׁים במחנה שׁם האחד אלדד ושׁם השׁני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה׃
11:27	וירץ הנער ויגד למשׁה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה׃
11:28	ויען יהושׁע בן נון משׁרת משׁה מבחריו ויאמר אדני משׁה כלאם׃
11:29	ויאמר לו משׁה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם׃
11:30	ויאסף משׁה אל המחנה הוא וזקני ישׂראל׃
11:31	ורוח נסע מאת יהוה ויגז שׂלוים מן הים ויטשׁ על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ׃
11:32	ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השׂלו הממעיט אסף עשׂרה חמרים וישׁטחו להם שׁטוח סביבות המחנה׃
11:33	הבשׂר עודנו בין שׁניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃
11:34	ויקרא את שׁם המקום ההוא קברות התאוה כי שׁם קברו את העם המתאוים׃
11:35	מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות׃


n/a

Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Numbers - Chapter: 11

Cookies & Privacy