Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Jeremiah - Chapter: 44


44:1	The word that came to Jeremiah concerning all the Jews which dwell in the land of Egypt, which dwell at Migdol, and at Tahpanhes, and at Noph, and in the country of Pathros, saying,
44:2	Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel; Ye have seen all the evil that I have brought upon Jerusalem, and upon all the cities of Judah; and, behold, this day they are a desolation, and no man dwelleth therein,
44:3	Because of their wickedness which they have committed to provoke me to anger, in that they went to burn incense, and to serve other gods, whom they knew not, neither they, ye, nor your fathers.
44:4	Howbeit I sent unto you all my servants the prophets, rising early and sending them, saying, Oh, do not this abominable thing that I hate.
44:5	But they hearkened not, nor inclined their ear to turn from their wickedness, to burn no incense unto other gods.
44:6	Wherefore my fury and mine anger was poured forth, and was kindled in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem; and they are wasted and desolate, as at this day.
44:7	Therefore now thus saith the LORD, the God of hosts, the God of Israel; Wherefore commit ye this great evil against your souls, to cut off from you man and woman, child and suckling, out of Judah, to leave you none to remain;
44:8	In that ye provoke me unto wrath with the works of your hands, burning incense unto other gods in the land of Egypt, whither ye be gone to dwell, that ye might cut yourselves off, and that ye might be a curse and a reproach among all the nations of the earth?
44:9	Have ye forgotten the wickedness of your fathers, and the wickedness of the kings of Judah, and the wickedness of their wives, and your own wickedness, and the wickedness of your wives, which they have committed in the land of Judah, and in the streets of Jerusalem?
44:10	They are not humbled even unto this day, neither have they feared, nor walked in my law, nor in my statutes, that I set before you and before your fathers.
44:11	Therefore thus saith the LORD of hosts, the God of Israel; Behold, I will set my face against you for evil, and to cut off all Judah.
44:12	And I will take the remnant of Judah, that have set their faces to go into the land of Egypt to sojourn there, and they shall all be consumed, and fall in the land of Egypt; they shall even be consumed by the sword and by the famine: they shall die, from the least even unto the greatest, by the sword and by the famine: and they shall be an execration, and an astonishment, and a curse, and a reproach.
44:13	For I will punish them that dwell in the land of Egypt, as I have punished Jerusalem, by the sword, by the famine, and by the pestilence:
44:14	So that none of the remnant of Judah, which are gone into the land of Egypt to sojourn there, shall escape or remain, that they should return into the land of Judah, to the which they have a desire to return to dwell there: for none shall return but such as shall escape.
44:15	Then all the men which knew that their wives had burned incense unto other gods, and all the women that stood by, a great multitude, even all the people that dwelt in the land of Egypt, in Pathros, answered Jeremiah, saying,
44:16	As for the word that thou hast spoken unto us in the name of the LORD, we will not hearken unto thee.
44:17	But we will certainly do whatsoever thing goeth forth out of our own mouth, to burn incense unto the queen of heaven, and to pour out drink offerings unto her, as we have done, we, and our fathers, our kings, and our princes, in the cities of Judah, and in the streets of Jerusalem: for then had we plenty of victuals, and were well, and saw no evil.
44:18	But since we left off to burn incense to the queen of heaven, and to pour out drink offerings unto her, we have wanted all things, and have been consumed by the sword and by the famine.
44:19	And when we burned incense to the queen of heaven, and poured out drink offerings unto her, did we make her cakes to worship her, and pour out drink offerings unto her, without our men?
44:20	Then Jeremiah said unto all the people, to the men, and to the women, and to all the people which had given him that answer, saying,
44:21	The incense that ye burned in the cities of Judah, and in the streets of Jerusalem, ye, and your fathers, your kings, and your princes, and the people of the land, did not the LORD remember them, and came it not into his mind?
44:22	So that the LORD could no longer bear, because of the evil of your doings, and because of the abominations which ye have committed; therefore is your land a desolation, and an astonishment, and a curse, without an inhabitant, as at this day.
44:23	Because ye have burned incense, and because ye have sinned against the LORD, and have not obeyed the voice of the LORD, nor walked in his law, nor in his statutes, nor in his testimonies; therefore this evil is happened unto you, as at this day.
44:24	Moreover Jeremiah said unto all the people, and to all the women, Hear the word of the LORD, all Judah that are in the land of Egypt:
44:25	Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel, saying; Ye and your wives have both spoken with your mouths, and fulfilled with your hand, saying, We will surely perform our vows that we have vowed, to burn incense to the queen of heaven, and to pour out drink offerings unto her: ye will surely accomplish your vows, and surely perform your vows.
44:26	Therefore hear ye the word of the LORD, all Judah that dwell in the land of Egypt; Behold, I have sworn by my great name, saith the LORD, that my name shall no more be named in the mouth of any man of Judah in all the land of Egypt, saying, The Lord GOD liveth.
44:27	Behold, I will watch over them for evil, and not for good: and all the men of Judah that are in the land of Egypt shall be consumed by the sword and by the famine, until there be an end of them.
44:28	Yet a small number that escape the sword shall return out of the land of Egypt into the land of Judah, and all the remnant of Judah, that are gone into the land of Egypt to sojourn there, shall know whose words shall stand, mine, or theirs.
44:29	And this shall be a sign unto you, saith the LORD, that I will punish you in this place, that ye may know that my words shall surely stand against you for evil:
44:30	Thus saith the LORD; Behold, I will give Pharaohhophra king of Egypt into the hand of his enemies, and into the hand of them that seek his life; as I gave Zedekiah king of Judah into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon, his enemy, and that sought his life.


44:1	הדבר אשׁר היה אל ירמיהו אל כל היהודים הישׁבים בארץ מצרים הישׁבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר׃
44:2	כה אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל אתם ראיתם את כל הרעה אשׁר הבאתי על ירושׁלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושׁב׃
44:3	מפני רעתם אשׁר עשׂו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים אשׁר לא ידעום המה אתם ואבתיכם׃
44:4	ואשׁלח אליכם את כל עבדי הנביאים השׁכים ושׁלח לאמר אל נא תעשׂו את דבר התעבה הזאת אשׁר שׂנאתי׃
44:5	ולא שׁמעו ולא הטו את אזנם לשׁוב מרעתם לבלתי קטר לאלהים אחרים׃
44:6	ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושׁלם ותהיינה לחרבה לשׁממה כיום הזה׃
44:7	ועתה כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישׂראל למה אתם עשׂים רעה גדולה אל נפשׁתכם להכרית לכם אישׁ ואשׁה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שׁארית׃
44:8	להכעסני במעשׂי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשׁר אתם באים לגור שׁם למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גויי הארץ׃
44:9	השׁכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשׁיו ואת רעתכם ואת רעת נשׁיכם אשׁר עשׂו בארץ יהודה ובחצות ירושׁלם׃
44:10	לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא הלכו בתורתי ובחקתי אשׁר נתתי לפניכם ולפני אבותיכם׃
44:11	לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל הנני שׂם פני בכם לרעה ולהכרית את כל יהודה׃
44:12	ולקחתי את שׁארית יהודה אשׁר שׂמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שׁם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשׁמה ולקללה ולחרפה׃
44:13	ופקדתי על היושׁבים בארץ מצרים כאשׁר פקדתי על ירושׁלם בחרב ברעב ובדבר׃
44:14	ולא יהיה פליט ושׂריד לשׁארית יהודה הבאים לגור שׁם בארץ מצרים ולשׁוב ארץ יהודה אשׁר המה מנשׂאים את נפשׁם לשׁוב לשׁבת שׁם כי לא ישׁובו כי אם פלטים׃
44:15	ויענו את ירמיהו כל האנשׁים הידעים כי מקטרות נשׁיהם לאלהים אחרים וכל הנשׁים העמדות קהל גדול וכל העם הישׁבים בארץ מצרים בפתרוס לאמר׃
44:16	הדבר אשׁר דברת אלינו בשׁם יהוה איננו שׁמעים אליך׃
44:17	כי עשׂה נעשׂה את כל הדבר אשׁר יצא מפינו לקטר למלכת השׁמים והסיך לה נסכים כאשׁר עשׂינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושׂרינו בערי יהודה ובחצות ירושׁלם ונשׂבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו׃
44:18	ומן אז חדלנו לקטר למלכת השׁמים והסך לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו׃
44:19	וכי אנחנו מקטרים למלכת השׁמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשׁינו עשׂינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים׃
44:20	ויאמר ירמיהו אל כל העם על הגברים ועל הנשׁים ועל כל העם הענים אתו דבר לאמר׃
44:21	הלוא את הקטר אשׁר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושׁלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושׂריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על לבו׃
44:22	ולא יוכל יהוה עוד לשׂאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשׁר עשׂיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשׁמה ולקללה מאין יושׁב כהיום הזה׃
44:23	מפני אשׁר קטרתם ואשׁר חטאתם ליהוה ולא שׁמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על כן קראת אתכם הרעה הזאת כיום הזה׃
44:24	ויאמר ירמיהו אל כל העם ואל כל הנשׁים שׁמעו דבר יהוה כל יהודה אשׁר בארץ מצרים׃
44:25	כה אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל לאמר אתם ונשׁיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשׂה נעשׂה את נדרינו אשׁר נדרנו לקטר למלכת השׁמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשׂה תעשׂינה את נדריכם׃
44:26	לכן שׁמעו דבר יהוה כל יהודה הישׁבים בארץ מצרים הנני נשׁבעתי בשׁמי הגדול אמר יהוה אם יהיה עוד שׁמי נקרא בפי כל אישׁ יהודה אמר חי אדני יהוה בכל ארץ מצרים׃
44:27	הנני שׁקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל אישׁ יהודה אשׁר בארץ מצרים בחרב וברעב עד כלותם׃
44:28	ופליטי חרב ישׁבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה מתי מספר וידעו כל שׁארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שׁם דבר מי יקום ממני ומהם׃
44:29	וזאת לכם האות נאם יהוה כי פקד אני עליכם במקום הזה למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה׃
44:30	כה אמר יהוה הנני נתן את פרעה חפרע מלך מצרים ביד איביו וביד מבקשׁי נפשׁו כאשׁר נתתי את צדקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו ומבקשׁ נפשׁו׃


n/a

Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

Jeremiah - Chapter: 44

Cookies & Privacy