Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

1 Samuel - Chapter: 2


2:1	And Hannah prayed, and said, My heart rejoiceth in the LORD, mine horn is exalted in the LORD: my mouth is enlarged over mine enemies; because I rejoice in thy salvation.
2:2	There is none holy as the LORD: for there is none beside thee: neither is there any rock like our God.
2:3	Talk no more so exceeding proudly; let not arrogancy come out of your mouth: for the LORD is a God of knowledge, and by him actions are weighed.
2:4	The bows of the mighty men are broken, and they that stumbled are girded with strength.
2:5	They that were full have hired out themselves for bread; and they that were hungry ceased: so that the barren hath born seven; and she that hath many children is waxed feeble.
2:6	The LORD killeth, and maketh alive: he bringeth down to the grave, and bringeth up.
2:7	The LORD maketh poor, and maketh rich: he bringeth low, and lifteth up.
2:8	He raiseth up the poor out of the dust, and lifteth up the beggar from the dunghill, to set them among princes, and to make them inherit the throne of glory: for the pillars of the earth are the LORD's, and he hath set the world upon them.
2:9	He will keep the feet of his saints, and the wicked shall be silent in darkness; for by strength shall no man prevail.
2:10	The adversaries of the LORD shall be broken to pieces; out of heaven shall he thunder upon them: the LORD shall judge the ends of the earth; and he shall give strength unto his king, and exalt the horn of his anointed.
2:11	And Elkanah went to Ramah to his house. And the child did minister unto the LORD before Eli the priest.
2:12	Now the sons of Eli were sons of Belial; they knew not the LORD.
2:13	And the priests' custom with the people was, that, when any man offered sacrifice, the priest's servant came, while the flesh was in seething, with a fleshhook of three teeth in his hand;
2:14	And he struck it into the pan, or kettle, or caldron, or pot; all that the fleshhook brought up the priest took for himself. So they did in Shiloh, unto all the Israelites that came thither.
2:15	Also before they burnt the fat, the priest's servant came, and said to the man that sacrificed, Give flesh to roast for the priest; for he will not have sodden flesh of thee, but raw.
2:16	And if any man said unto him, Let them not fail to burn the fat presently, and then take as much as thy soul desireth; then he would answer him, Nay; but thou shalt give it me now: and if not, I will take it by force.
2:17	Wherefore the sin of the young men was very great before the LORD: for men abhorred the offering of the LORD.
2:18	But Samuel ministered before the LORD, being a child, girded with a linen ephod.
2:19	Moreover his mother made him a little coat, and brought it to him from year to year, when she came up with her husband to offer the yearly sacrifice.
2:20	And Eli blessed Elkanah and his wife, and said, The LORD give thee seed of this woman for the loan which is lent to the LORD. And they went unto their own home.
2:21	And the LORD visited Hannah, so that she conceived, and bare three sons and two daughters. And the child Samuel grew before the LORD.
2:22	Now Eli was very old, and heard all that his sons did unto all Israel; and how they lay with the women that assembled at the door of the tabernacle of the congregation.
2:23	And he said unto them, Why do ye such things? for I hear of your evil dealings by all this people.
2:24	Nay, my sons; for it is no good report that I hear: ye make the LORD's people to transgress.
2:25	If one man sin against another, the judge shall judge him: but if a man sin against the LORD, who shall intreat for him? Notwithstanding they hearkened not unto the voice of their father, because the LORD would slay them.
2:26	And the child Samuel grew on, and was in favour both with the LORD, and also with men.
2:27	And there came a man of God unto Eli, and said unto him, Thus saith the LORD, Did I plainly appear unto the house of thy father, when they were in Egypt in Pharaoh's house?
2:28	And did I choose him out of all the tribes of Israel to be my priest, to offer upon mine altar, to burn incense, to wear an ephod before me? and did I give unto the house of thy father all the offerings made by fire of the children of Israel?
2:29	Wherefore kick ye at my sacrifice and at mine offering, which I have commanded in my habitation; and honourest thy sons above me, to make yourselves fat with the chiefest of all the offerings of Israel my people?
2:30	Wherefore the LORD God of Israel saith, I said indeed that thy house, and the house of thy father, should walk before me for ever: but now the LORD saith, Be it far from me; for them that honour me I will honour, and they that despise me shall be lightly esteemed.
2:31	Behold, the days come, that I will cut off thine arm, and the arm of thy father's house, that there shall not be an old man in thine house.
2:32	And thou shalt see an enemy in my habitation, in all the wealth which God shall give Israel: and there shall not be an old man in thine house for ever.
2:33	And the man of thine, whom I shall not cut off from mine altar, shall be to consume thine eyes, and to grieve thine heart: and all the increase of thine house shall die in the flower of their age.
2:34	And this shall be a sign unto thee, that shall come upon thy two sons, on Hophni and Phinehas; in one day they shall die both of them.
2:35	And I will raise me up a faithful priest, that shall do according to that which is in mine heart and in my mind: and I will build him a sure house; and he shall walk before mine anointed for ever.
2:36	And it shall come to pass, that every one that is left in thine house shall come and crouch to him for a piece of silver and a morsel of bread, and shall say, Put me, I pray thee, into one of the priests' offices, that I may eat a piece of bread.


2:1	ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שׂמחתי בישׁועתך׃
2:2	אין קדושׁ כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו׃
2:3	אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃
2:4	קשׁת גברים חתים ונכשׁלים אזרו חיל׃
2:5	שׂבעים בלחם נשׂכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שׁבעה ורבת בנים אמללה׃
2:6	יהוה ממית ומחיה מוריד שׁאול ויעל׃
2:7	יהוה מורישׁ ומעשׁיר משׁפיל אף מרומם׃
2:8	מקים מעפר דל מאשׁפת ירים אביון להושׁיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישׁת עליהם תבל׃
2:9	רגלי חסידו ישׁמר ורשׁעים בחשׁך ידמו כי לא בכח יגבר אישׁ׃
2:10	יהוה יחתו מריבו עלו בשׁמים ירעם יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משׁיחו׃
2:11	וילך אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משׁרת את יהוה את פני עלי הכהן׃
2:12	ובני עלי בני בליעל לא ידעו את יהוה׃
2:13	ומשׁפט הכהנים את העם כל אישׁ זבח זבח ובא נער הכהן כבשׁל הבשׂר והמזלג שׁלשׁ השׁנים בידו׃
2:14	והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשׁר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשׂו לכל ישׂראל הבאים שׁם בשׁלה׃
2:15	גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאישׁ הזבח תנה בשׂר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשׂר מבשׁל כי אם חי׃
2:16	ויאמר אליו האישׁ קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשׁר תאוה נפשׁך ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה׃
2:17	ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה כי נאצו האנשׁים את מנחת יהוה׃
2:18	ושׁמואל משׁרת את פני יהוה נער חגור אפוד בד׃
2:19	ומעיל קטן תעשׂה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה בעלותה את אישׁה לזבח את זבח הימים׃
2:20	וברך עלי את אלקנה ואת אשׁתו ואמר ישׂם יהוה לך זרע מן האשׁה הזאת תחת השׁאלה אשׁר שׁאל ליהוה והלכו למקמו׃
2:21	כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שׁלשׁה בנים ושׁתי בנות ויגדל הנער שׁמואל עם יהוה׃
2:22	ועלי זקן מאד ושׁמע את כל אשׁר יעשׂון בניו לכל ישׂראל ואת אשׁר ישׁכבון את הנשׁים הצבאות פתח אהל מועד׃
2:23	ויאמר להם למה תעשׂון כדברים האלה אשׁר אנכי שׁמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה׃
2:24	אל בני כי לוא טובה השׁמעה אשׁר אנכי שׁמע מעברים עם יהוה׃
2:25	אם יחטא אישׁ לאישׁ ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא אישׁ מי יתפלל לו ולא ישׁמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם׃
2:26	והנער שׁמואל הלך וגדל וטוב גם עם יהוה וגם עם אנשׁים׃
2:27	ויבא אישׁ אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה׃
2:28	ובחר אתו מכל שׁבטי ישׂראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשׂאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשׁי בני ישׂראל׃
2:29	למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשׁר צויתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשׁית כל מנחת ישׂראל לעמי׃
2:30	לכן נאם יהוה אלהי ישׂראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו׃
2:31	הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך׃
2:32	והבטת צר מעון בכל אשׁר ייטיב את ישׂראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים׃
2:33	ואישׁ לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשׁך וכל מרבית ביתך ימותו אנשׁים׃
2:34	וזה לך האות אשׁר יבא אל שׁני בניך אל חפני ופינחס ביום אחד ימותו שׁניהם׃
2:35	והקימתי לי כהן נאמן כאשׁר בלבבי ובנפשׁי יעשׂה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משׁיחי כל הימים׃
2:36	והיה כל הנותר בביתך יבוא להשׁתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם׃


n/a

Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

1 Samuel - Chapter: 2

Cookies & Privacy