Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

1 Samuel - Chapter: 25


25:1	And Samuel died; and all the Israelites were gathered together, and lamented him, and buried him in his house at Ramah. And David arose, and went down to the wilderness of Paran.
25:2	And there was a man in Maon, whose possessions were in Carmel; and the man was very great, and he had three thousand sheep, and a thousand goats: and he was shearing his sheep in Carmel.
25:3	Now the name of the man was Nabal; and the name of his wife Abigail: and she was a woman of good understanding, and of a beautiful countenance: but the man was churlish and evil in his doings; and he was of the house of Caleb.
25:4	And David heard in the wilderness that Nabal did shear his sheep.
25:5	And David sent out ten young men, and David said unto the young men, Get you up to Carmel, and go to Nabal, and greet him in my name:
25:6	And thus shall ye say to him that liveth in prosperity, Peace be both to thee, and peace be to thine house, and peace be unto all that thou hast.
25:7	And now I have heard that thou hast shearers: now thy shepherds which were with us, we hurt them not, neither was there ought missing unto them, all the while they were in Carmel.
25:8	Ask thy young men, and they will shew thee. Wherefore let the young men find favour in thine eyes: for we come in a good day: give, I pray thee, whatsoever cometh to thine hand unto thy servants, and to thy son David.
25:9	And when David's young men came, they spake to Nabal according to all those words in the name of David, and ceased.
25:10	And Nabal answered David's servants, and said, Who is David? and who is the son of Jesse? there be many servants now a days that break away every man from his master.
25:11	Shall I then take my bread, and my water, and my flesh that I have killed for my shearers, and give it unto men, whom I know not whence they be?
25:12	So David's young men turned their way, and went again, and came and told him all those sayings.
25:13	And David said unto his men, Gird ye on every man his sword. And they girded on every man his sword; and David also girded on his sword: and there went up after David about four hundred men; and two hundred abode by the stuff.
25:14	But one of the young men told Abigail, Nabal's wife, saying, Behold, David sent messengers out of the wilderness to salute our master; and he railed on them.
25:15	But the men were very good unto us, and we were not hurt, neither missed we any thing, as long as we were conversant with them, when we were in the fields:
25:16	They were a wall unto us both by night and day, all the while we were with them keeping the sheep.
25:17	Now therefore know and consider what thou wilt do; for evil is determined against our master, and against all his household: for he is such a son of Belial, that a man cannot speak to him.
25:18	Then Abigail made haste, and took two hundred loaves, and two bottles of wine, and five sheep ready dressed, and five measures of parched corn, and an hundred clusters of raisins, and two hundred cakes of figs, and laid them on asses.
25:19	And she said unto her servants, Go on before me; behold, I come after you. But she told not her husband Nabal.
25:20	And it was so, as she rode on the ass, that she came down by the covert on the hill, and, behold, David and his men came down against her; and she met them.
25:21	Now David had said, Surely in vain have I kept all that this fellow hath in the wilderness, so that nothing was missed of all that pertained unto him: and he hath requited me evil for good.
25:22	So and more also do God unto the enemies of David, if I leave of all that pertain to him by the morning light any that pisseth against the wall.
25:23	And when Abigail saw David, she hasted, and lighted off the ass, and fell before David on her face, and bowed herself to the ground,
25:24	And fell at his feet, and said, Upon me, my lord, upon me let this iniquity be: and let thine handmaid, I pray thee, speak in thine audience, and hear the words of thine handmaid.
25:25	Let not my lord, I pray thee, regard this man of Belial, even Nabal: for as his name is, so is he; Nabal is his name, and folly is with him: but I thine handmaid saw not the young men of my lord, whom thou didst send.
25:26	Now therefore, my lord, as the LORD liveth, and as thy soul liveth, seeing the LORD hath withholden thee from coming to shed blood, and from avenging thyself with thine own hand, now let thine enemies, and they that seek evil to my lord, be as Nabal.
25:27	And now this blessing which thine handmaid hath brought unto my lord, let it even be given unto the young men that follow my lord.
25:28	I pray thee, forgive the trespass of thine handmaid: for the LORD will certainly make my lord a sure house; because my lord fighteth the battles of the LORD, and evil hath not been found in thee all thy days.
25:29	Yet a man is risen to pursue thee, and to seek thy soul: but the soul of my lord shall be bound in the bundle of life with the LORD thy God; and the souls of thine enemies, them shall he sling out, as out of the middle of a sling.
25:30	And it shall come to pass, when the LORD shall have done to my lord according to all the good that he hath spoken concerning thee, and shall have appointed thee ruler over Israel;
25:31	That this shall be no grief unto thee, nor offence of heart unto my lord, either that thou hast shed blood causeless, or that my lord hath avenged himself: but when the LORD shall have dealt well with my lord, then remember thine handmaid.
25:32	And David said to Abigail, Blessed be the LORD God of Israel, which sent thee this day to meet me:
25:33	And blessed be thy advice, and blessed be thou, which hast kept me this day from coming to shed blood, and from avenging myself with mine own hand.
25:34	For in very deed, as the LORD God of Israel liveth, which hath kept me back from hurting thee, except thou hadst hasted and come to meet me, surely there had not been left unto Nabal by the morning light any that pisseth against the wall.
25:35	So David received of her hand that which she had brought him, and said unto her, Go up in peace to thine house; see, I have hearkened to thy voice, and have accepted thy person.
25:36	And Abigail came to Nabal; and, behold, he held a feast in his house, like the feast of a king; and Nabal's heart was merry within him, for he was very drunken: wherefore she told him nothing, less or more, until the morning light.
25:37	But it came to pass in the morning, when the wine was gone out of Nabal, and his wife had told him these things, that his heart died within him, and he became as a stone.
25:38	And it came to pass about ten days after, that the LORD smote Nabal, that he died.
25:39	And when David heard that Nabal was dead, he said, Blessed be the LORD, that hath pleaded the cause of my reproach from the hand of Nabal, and hath kept his servant from evil: for the LORD hath returned the wickedness of Nabal upon his own head. And David sent and communed with Abigail, to take her to him to wife.
25:40	And when the servants of David were come to Abigail to Carmel, they spake unto her, saying, David sent us unto thee, to take thee to him to wife.
25:41	And she arose, and bowed herself on her face to the earth, and said, Behold, let thine handmaid be a servant to wash the feet of the servants of my lord.
25:42	And Abigail hasted, and arose, and rode upon an ass, with five damsels of hers that went after her; and she went after the messengers of David, and became his wife.
25:43	David also took Ahinoam of Jezreel; and they were also both of them his wives.
25:44	But Saul had given Michal his daughter, David's wife, to Phalti the son of Laish, which was of Gallim.


25:1	וימת שׁמואל ויקבצו כל ישׂראל ויספדו לו ויקברהו בביתו ברמה ויקם דוד וירד אל מדבר פארן׃
25:2	ואישׁ במעון ומעשׂהו בכרמל והאישׁ גדול מאד ולו צאן שׁלשׁת אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את צאנו בכרמל׃
25:3	ושׁם האישׁ נבל ושׁם אשׁתו אבגיל והאשׁה טובת שׂכל ויפת תאר והאישׁ קשׁה ורע מעללים והוא כלבו׃
25:4	וישׁמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו׃
25:5	וישׁלח דוד עשׂרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושׁאלתם לו בשׁמי לשׁלום׃
25:6	ואמרתם כה לחי ואתה שׁלום וביתך שׁלום וכל אשׁר לך שׁלום׃
25:7	ועתה שׁמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשׁר לך היו עמנו לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה כל ימי היותם בכרמל׃
25:8	שׁאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב בנו תנה נא את אשׁר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד׃
25:9	ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל ככל הדברים האלה בשׁם דוד וינוחו׃
25:10	ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישׁי היום רבו עבדים המתפרצים אישׁ מפני אדניו׃
25:11	ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשׁר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשׁים אשׁר לא ידעתי אי מזה המה׃
25:12	ויהפכו נערי דוד לדרכם וישׁבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה׃
25:13	ויאמר דוד לאנשׁיו חגרו אישׁ את חרבו ויחגרו אישׁ את חרבו ויחגר גם דוד את חרבו ויעלו אחרי דוד כארבע מאות אישׁ ומאתים ישׁבו על הכלים׃
25:14	ולאביגיל אשׁת נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר הנה שׁלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדנינו ויעט׃
25:15	והאנשׁים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשׂדה׃
25:16	חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו עמם רעים הצאן׃
25:17	ועתה דעי וראי מה תעשׂי כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו והוא בן בליעל מדבר אליו׃
25:18	ותמהר אבוגיל ותקח מאתים לחם ושׁנים נבלי יין וחמשׁ צאן עשׂוות וחמשׁ סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשׂם על החמרים׃
25:19	ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישׁה נבל לא הגידה׃
25:20	והיה היא רכבת על החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשׁיו ירדים לקראתה ותפגשׁ אתם׃
25:21	ודוד אמר אך לשׁקר שׁמרתי את כל אשׁר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשׁר לו מאומה וישׁב לי רעה תחת טובה׃
25:22	כה יעשׂה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף אם אשׁאיר מכל אשׁר לו עד הבקר משׁתין בקיר׃
25:23	ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד מעל החמור ותפל לאפי דוד על פניה ותשׁתחו ארץ׃
25:24	ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושׁמע את דברי אמתך׃
25:25	אל נא ישׂים אדני את לבו אל אישׁ הבליעל הזה על נבל כי כשׁמו כן הוא נבל שׁמו ונבלה עמו ואני אמתך לא ראיתי את נערי אדני אשׁר שׁלחת׃
25:26	ועתה אדני חי יהוה וחי נפשׁך אשׁר מנעך יהוה מבוא בדמים והושׁע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשׁים אל אדני רעה׃
25:27	ועתה הברכה הזאת אשׁר הביא שׁפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני׃
25:28	שׂא נא לפשׁע אמתך כי עשׂה יעשׂה יהוה לאדני בית נאמן כי מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך׃
25:29	ויקם אדם לרדפך ולבקשׁ את נפשׁך והיתה נפשׁ אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפשׁ איביך יקלענה בתוך כף הקלע׃
25:30	והיה כי יעשׂה יהוה לאדני ככל אשׁר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישׂראל׃
25:31	ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשׁול לב לאדני ולשׁפך דם חנם ולהושׁיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך׃
25:32	ויאמר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישׂראל אשׁר שׁלחך היום הזה לקראתי׃
25:33	וברוך טעמך וברוכה את אשׁר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשׁע ידי׃
25:34	ואולם חי יהוה אלהי ישׂראל אשׁר מנעני מהרע אתך כי לולי מהרת ותבאתי לקראתי כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משׁתין בקיר׃
25:35	ויקח דוד מידה את אשׁר הביאה לו ולה אמר עלי לשׁלום לביתך ראי שׁמעתי בקולך ואשׂא פניך׃
25:36	ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משׁתה בביתו כמשׁתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שׁכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול עד אור הבקר׃
25:37	ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשׁתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן׃
25:38	ויהי כעשׂרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת׃
25:39	וישׁמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשׁר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשׂך מרעה ואת רעת נבל השׁיב יהוה בראשׁו וישׁלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשׁה׃
25:40	ויבאו עבדי דוד אל אביגיל הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שׁלחנו אליך לקחתך לו לאשׁה׃
25:41	ותקם ותשׁתחו אפים ארצה ותאמר הנה אמתך לשׁפחה לרחץ רגלי עבדי אדני׃
25:42	ותמהר ותקם אביגיל ותרכב על החמור וחמשׁ נערתיה ההלכות לרגלה ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשׁה׃
25:43	ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שׁתיהן לו לנשׁים׃
25:44	(25:43) ושׁאול נתן את מיכל בתו אשׁת דוד לפלטי בן לישׁ אשׁר מגלים׃


n/a

Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

1 Samuel - Chapter: 25

Cookies & Privacy