Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

1 Samuel - Chapter: 26


26:1	And the Ziphites came unto Saul to Gibeah, saying, Doth not David hide himself in the hill of Hachilah, which is before Jeshimon?
26:2	Then Saul arose, and went down to the wilderness of Ziph, having three thousand chosen men of Israel with him, to seek David in the wilderness of Ziph.
26:3	And Saul pitched in the hill of Hachilah, which is before Jeshimon, by the way. But David abode in the wilderness, and he saw that Saul came after him into the wilderness.
26:4	David therefore sent out spies, and understood that Saul was come in very deed.
26:5	And David arose, and came to the place where Saul had pitched: and David beheld the place where Saul lay, and Abner the son of Ner, the captain of his host: and Saul lay in the trench, and the people pitched round about him.
26:6	Then answered David and said to Ahimelech the Hittite, and to Abishai the son of Zeruiah, brother to Joab, saying, Who will go down with me to Saul to the camp? And Abishai said, I will go down with thee.
26:7	So David and Abishai came to the people by night: and, behold, Saul lay sleeping within the trench, and his spear stuck in the ground at his bolster: but Abner and the people lay round about him.
26:8	Then said Abishai to David, God hath delivered thine enemy into thine hand this day: now therefore let me smite him, I pray thee, with the spear even to the earth at once, and I will not smite him the second time.
26:9	And David said to Abishai, Destroy him not: for who can stretch forth his hand against the LORD'S anointed, and be guiltless?
26:10	David said furthermore, As the LORD liveth, the LORD shall smite him; or his day shall come to die; or he shall descend into battle, and perish.
26:11	The LORD forbid that I should stretch forth mine hand against the LORD'S anointed: but, I pray thee, take thou now the spear that is at his bolster, and the cruse of water, and let us go.
26:12	So David took the spear and the cruse of water from Saul's bolster; and they gat them away, and no man saw it, nor knew it, neither awaked: for they were all asleep; because a deep sleep from the LORD was fallen upon them.
26:13	Then David went over to the other side, and stood on the top of an hill afar off; a great space being between them:
26:14	And David cried to the people, and to Abner the son of Ner, saying, Answerest thou not, Abner? Then Abner answered and said, Who art thou that criest to the king?
26:15	And David said to Abner, Art not thou a valiant man? and who is like to thee in Israel? wherefore then hast thou not kept thy lord the king? for there came one of the people in to destroy the king thy lord.
26:16	This thing is not good that thou hast done. As the LORD liveth, ye are worthy to die, because ye have not kept your master, the LORD'S anointed. And now see where the king's spear is, and the cruse of water that was at his bolster.
26:17	And Saul knew David's voice, and said, Is this thy voice, my son David? And David said, It is my voice, my lord, O king.
26:18	And he said, Wherefore doth my lord thus pursue after his servant? for what have I done? or what evil is in mine hand?
26:19	Now therefore, I pray thee, let my lord the king hear the words of his servant. If the LORD have stirred thee up against me, let him accept an offering: but if they be the children of men, cursed be they before the LORD; for they have driven me out this day from abiding in the inheritance of the LORD, saying, Go, serve other gods.
26:20	Now therefore, let not my blood fall to the earth before the face of the LORD: for the king of Israel is come out to seek a flea, as when one doth hunt a partridge in the mountains.
26:21	Then said Saul, I have sinned: return, my son David: for I will no more do thee harm, because my soul was precious in thine eyes this day: behold, I have played the fool, and have erred exceedingly.
26:22	And David answered and said, Behold the king's spear! and let one of the young men come over and fetch it.
26:23	The LORD render to every man his righteousness and his faithfulness: for the LORD delivered thee into my hand to day, but I would not stretch forth mine hand against the LORD'S anointed.
26:24	And, behold, as thy life was much set by this day in mine eyes, so let my life be much set by in the eyes of the LORD, and let him deliver me out of all tribulation.
26:25	Then Saul said to David, Blessed be thou, my son David: thou shalt both do great things, and also shalt still prevail. So David went on his way, and Saul returned to his place.


26:1	ויבאו הזפים אל שׁאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישׁימן׃
26:2	ויקם שׁאול וירד אל מדבר זיף ואתו שׁלשׁת אלפים אישׁ בחורי ישׂראל לבקשׁ את דוד במדבר זיף׃
26:3	ויחן שׁאול בגבעת החכילה אשׁר על פני הישׁימן על הדרך ודוד ישׁב במדבר וירא כי בא שׁאול אחריו המדברה׃
26:4	וישׁלח דוד מרגלים וידע כי בא שׁאול אל נכון׃
26:5	ויקם דוד ויבא אל המקום אשׁר חנה שׁם שׁאול וירא דוד את המקום אשׁר שׁכב שׁם שׁאול ואבנר בן נר שׂר צבאו ושׁאול שׁכב במעגל והעם חנים סביבתו׃
26:6	ויען דוד ויאמר אל אחימלך החתי ואל אבישׁי בן צרויה אחי יואב לאמר מי ירד אתי אל שׁאול אל המחנה ויאמר אבישׁי אני ארד עמך׃
26:7	ויבא דוד ואבישׁי אל העם לילה והנה שׁאול שׁכב ישׁן במעגל וחניתו מעוכה בארץ מראשׁתו ואבנר והעם שׁכבים סביבתו׃
26:8	ויאמר אבישׁי אל דוד סגר אלהים היום את אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשׁנה׃
26:9	ויאמר דוד אל אבישׁי אל תשׁחיתהו כי מי שׁלח ידו במשׁיח יהוה ונקה׃
26:10	ויאמר דוד חי יהוה כי אם יהוה יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה׃
26:11	חלילה לי מיהוה משׁלח ידי במשׁיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשׁר מראשׁתו ואת צפחת המים ונלכה׃
26:12	ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים מראשׁתי שׁאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישׁנים כי תרדמת יהוה נפלה עליהם׃
26:13	ויעבר דוד העבר ויעמד על ראשׁ ההר מרחק רב המקום ביניהם׃
26:14	ויקרא דוד אל העם ואל אבנר בן נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל המלך׃
26:15	ויאמר דוד אל אבנר הלוא אישׁ אתה ומי כמוך בישׂראל ולמה לא שׁמרת אל אדניך המלך כי בא אחד העם להשׁחית את המלך אדניך׃
26:16	לא טוב הדבר הזה אשׁר עשׂית חי יהוה כי בני מות אתם אשׁר לא שׁמרתם על אדניכם על משׁיח יהוה ועתה ראה אי חנית המלך ואת צפחת המים אשׁר מראשׁתו׃
26:17	ויכר שׁאול את קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך׃
26:18	ויאמר למה זה אדני רדף אחרי עבדו כי מה עשׂיתי ומה בידי רעה׃
26:19	ועתה ישׁמע נא אדני המלך את דברי עבדו אם יהוה הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני יהוה כי גרשׁוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים׃
26:20	ועתה אל יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה כי יצא מלך ישׂראל לבקשׁ את פרעשׁ אחד כאשׁר ירדף הקרא בהרים׃
26:21	ויאמר שׁאול חטאתי שׁוב בני דוד כי לא ארע לך עוד תחת אשׁר יקרה נפשׁי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשׁגה הרבה מאד׃
26:22	ויען דוד ויאמר הנה החנית המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה׃
26:23	ויהוה ישׁיב לאישׁ את צדקתו ואת אמנתו אשׁר נתנך יהוה היום ביד ולא אביתי לשׁלח ידי במשׁיח יהוה׃
26:24	והנה כאשׁר גדלה נפשׁך היום הזה בעיני כן תגדל נפשׁי בעיני יהוה ויצלני מכל צרה׃
26:25	ויאמר שׁאול אל דוד ברוך אתה בני דוד גם עשׂה תעשׂה וגם יכל תוכל וילך דוד לדרכו ושׁאול שׁב למקומו׃


n/a

Textus Receptus Bibles

Parallel Bibles

1 Samuel - Chapter: 26

Cookies & Privacy